טיפול בצבעים

אופטימיות?

equilibrium_bottle101רוצה להיות זהירה באמירות שלי היום.  הצבעים בבקבוק משדרים לי אופטימיות אבל בפועל אלו רק מחשבות על ימים שיבואו.  אני רוצה אם זאת להאחז ברגעים משמחים ומעוררי השראה היום! כאן! עכשיו!.  מחפשת כל ביטוי יצירתי לתקשורת טובה…כמו מוסיקה, לשוחח עם אנשים אהובים ויקרים. אבל אם להפנים את התחושות ולנסות ליצור את המציאות המיוחלת אז אני פונה פנימה אל תוך הלב ושואלת את עצמי איזה מעשה היום יכול להביא לי את "השקט" המיוחל? התשובה שאני מקבלת זה לצאת החוצה ונשום אוויר נקי בהתבוננות על העצים והדברים היפים שמסביבי. מעבר לזה אין לי שום הנחיה אחרת.  מקשיבה למסר הזה ויוצאת מ – 4 הקירות שמקיפים אותי.

Energy Rescue

אחרי יומיים עמוסים במיוחד ואוויר חם ודחוס אני יכולה לסכם שזו הייתה התשה.  הרגשתי כל הזמן שאני במן מערבולת ושאין לי יכולת לעצור את הסחף. הגוף לא משתף פעולה עם המוח וכל הזמן הרגשתי שאני לא מסוגלת לעקוב אחרי השינויים שמתרחשים בקצב מסחרר.  היום האנרגיה השתנתה ונפתח איזה שהוא מרחב.  קל יותר לנשום ולחשוב.  מרגיש לי שנשלח לי איזה מסר מלמעלה שאין צורך שאאמץ את עצמי יותר מדי ומותר להירגע ולהוריד הילוך.  במשך כל היום מצאתי את עצמי חושבת קדימה רק צעד אחד.  מה לעשות עכשיו. אין לי צורך לחשוב מה אעשה בעוד שעה.  הדברים זורמים להם איך שצריך.  יש לי בדיוק את המידה של אנרגיה שנדרש לי לכל פעולה. וגם אם אני מגלה שיש פעולות שלא אוכל לבצע אני מקבלת את זה.  מה שנקרא "גלגל הצלה".

equilibrium_bottle1

כאוס

מאוד מאתגר לסמן במדויק את הנקודה שבה הרגשתי שאני בכאוס היום.  אין לי אחיזה על המציאות.  לא ברור לי אם קמתי עייפה או אנרגטית.  לא ברור לי אם אני ב"קלות" או ש"קשה" לי.  בעיקר אני יודעת שיש הרבה המולה סביבי ואני לא בטוחה שאני מצוידת היום להתמודד כמו שצריך.  אני פונה לאנרגיה של הבקבוק השקוף על הזהב על מנת להיזכר באיכויות שלי.  אני מזכירה לעצמי שכדאי שאתייחס לכל משימה עם מלוא הבטחון שאני יודעת איך זה צריך להיות וגם מסוגלת לבצע על הצד הטוב ביותר עם תקווה שאפילו אצליח ליהנות מהעשייה שלי היום.  אני מבקשת לעצבי להיות "משימתית" וגם ליהנות מהדרך.

equilibrium_bottle14

מדיטציה יומית

המדיטציה היומית שלי כוללת זמן לבהות בצבע שקורא לי.  כרגע בוהה בצבע הבוהק הזה של האדום על אדום ואין לי מילים לתאר אותו מלבד וואו!  כל מה שאני רוצה להמשך היום שלי זה פיצוץ של כוחות ומלא מלא אהבה.  היום האדום לא מעורר בי כעס או מחסום כל שהוא אלא שמרגיש לי שהלב פתוח והנשימות סדירות. אין מועקה. אין סימנים של עייפות מוגזמת.  תודה לצבע האדום על התמיכה.

equilibrium_bottle6

הלב שלי

גילוי נאות.  בתקופה האחרונה אני במגמת ריכוך.  מנסה ללמוד "לעגל פינות" ולהיות יותר סלחנית כלפי עצמי וכלפי אוהביי.  בסופו של דבר אני מלמדת את עצמי להקשיב לרצונות לבי.  האנרגיה הורודה בחלקו התחתון של הבקבוק מסייעת לווסת את הכוחות שלי ולא לבזבז אנרגיה מיותרת על הלקאה עצמית…אלא להכניס רוך ושקיפות.  אני מתאמנת על התנהלות שהיא לא תובענית מדי לגוף שלי וגם לא לנפש.  אני מגלה שאני לא שורפת את הכוחות שלי במכה אחת אלא מפזרת אותם על פני כל היום בתבונה.  בשקיפות הזו יש קלות מסוימת כי ככה ניתן לראות מתי די ומתי אפשר להתקדם. כמו שרמזור מאותת על תנועה בכביש כך גם הבקבוק הזה מהווה עבורי מן ווסת.  השיר שבחרתי לצרף כאן מזכיר לי שאני לא לבד בדרך הזו ושיש כוחות שמעליי שאחראים על התנועה ואני כתלמידה של החיים לומדת את חוקי התנועה החדשים. equilibrium_bottle11

קיבלתי צבע במתנה

נכון שאני כותבת את ההרגשה שלי לגבי הצבעים של הבקבוקים אבל מעבר לכל אני קודם מודה על היכולת בכלל לראות ולחוש אותם.  אני מודה על האפשרות להבין את המסרים שיכולים לעבור דרכי בעזרת צבעים.  אני מודה על התמיכה שאני מקבלת מהצבע.  אני מודה על הסקרנות שזה מעורר בי לבחור כל יום צבעים חדשים התואמים את האנרגיה שלי. אני מודה על האפשרות להתבונן ולהיתמך על ידי הצבע. אני מודה על כל הזדמנות שיש לי לדבר על צבע והשפעותיו. קיבלתי צבע במתנה ומודה על כל רגע צבעוני שבחיי.  התברכתי.

equilibrium_bottle3

Peaceful Communication

היום אני רואה את הצורך שלי לתקשר ברור יותר אבל זה התחיל עוד הבוקר עם כאב ראש נוראי כאשר כל מה רציתי זה שקט בראש ומרגוע…ממש התפללתי לשקט.  לאט לאט הלחץ פחת ודיברתי אל עצמי מילים טובות ותומכות שאצליח להתגבר, לנוח ולא להיכנס ללחץ.  זו למעשה הפעם הראשונה שהצלחתי להתגבר על כאב ראש בעזרת כוח המחשבה.  זה מדהים להתבונן בעובדה שצריך לעבוד כל כך קשה על המוח "כדי להירגע".  אז אני נשארת עם הרצון ללמוד איך לעשות את זה באופן אוטומטי ופונה לבקבוק הכחול היפיפה הזה שמספרו 2 ומקשיבה למסרים שלו עבורי היום שמנחים אותי להוריד הילוך ולעבוד בהרמוניה עם הנשימות והתחושות ומחשבות ומנגד לדעת שהיום אני בהקשבה פסיבית ולא "מניעה" היום שום תהליך מלבד תהליך פנימי שלי.

equilibrium_bottle2

צועקת בקול רם…הצהרת עצמאות

הצבעים מדברים בעד עצמם.  צעקה של התחדשות.  היום אני מחוברת ליכולת שלי להתמצא במרחב שלי ולחוש איפה נגמר לי החמצן.  אני רצה לחלון לנשום את אור השמש ואת האוויר שנכנס לי לריאות.  המסר שלי הוא חד משמעי ומדבר על הצהרת עצמאות.  אף אדם מלבדי לא יודע את גבולות המרחב שלי אם לא אהיה ברורה מספיק.  מצהירה בזאת על היכולת שלי להגיד בבירור ובמדויק מתי די.  כמה כואב, כמה שמח, כמה עצוב. כל אלו תחושות מדויקות ואין לי צורך באישור מהסביבה על כך ש"נגמר לי החמצן".  בהצהרת העצמאות שלי אני מבקשת להעביר מסר (אם יורשה לי) צעקה רועמת שאומרת "די לכאב ולסבל" כי זה כבר לא בשבילי.  אני בוחרת במדויק את הנתיב שלי בחיים ללא תלות בסביבה ובאמונות שלפיהם אחרים בוחרים להתנהל.  היום הוא יום חג עבורי. אז חג שמח לי!

equilibrium_bottle24

המורה…

שם הבקבוק שלי להיום הוא "המורה".  האישה שבתוכי יודעת בדיוק מה היא רוצה ומה נדרש לקבל/להשיג זאת אבל הילדה שבתוכי רוצה לשבת בשקט ולעכל את כל מה שעובר עליי היום ולנצור כל דקה ולזכור שיש מקום "בטוח" ומוגן וזה לא מקום פיזי!!!!!!!!!!!!!!! זו הוויה, הרגשה.  המקום הבטוח שלי הוא המקום בו אני מרגישה שמחה.  זה המסר הצבעוני שלי להיום.

equilibrium_bottle5

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑